נשק אטומי במלחמת יום כיפור, מה אם?

כישלון הצבא המצרי במלחמת ההתשה והתוצאות הטקטיות הטובות בחלק גדול מפעולות חיל האוויר הישראלי במלחמה זו, הגבירו את תחושת הביטחון בהנהגה הצבאית והמדינית של ישראל, וזו באה לידי ביטוי, בין היתר, במשפט שאמרה ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ימים ספורים לפני תחילת מלחמת יום הכיפורים: "מצבנו מעולם לא היה טוב יותר". לעומת זאת, התבוסה ואובדן השטח פגעו קשות בכבוד מנהיגי ארצות ערב השכנות, שלא הסכימו לקיומה הלגיטימי של מדינת ישראל. הניסיונות לשחיקת הצבא והכלכלה הישראליים באמצעות מלחמת ההתשה והניסיונות המדיניים לקבל שטחים אלו, שלא צלחו, הביאו את מנהיגי מדינות ערב למסקנה כי יש לכבוש מחדש שטחים אלו במהלך של מלחמה כוללת.

לפי מה שאני מבין, על בסיס מה שנחשף עד היום במקורות גלויים, האסקלציה הגרעינית שדוסקסה בין דיין, גולדה, דדו, יגאל אלון, ישראל גלילי ושלהבת פראייר (יו״ר הוועדה לאנרגיה אטומית) נועדה להצהיר על כוונות באמצעות דריכת מערכת טילי קרקע קרקע יריחו, שלפי מקורות זרים מצוידים בראשי נפץ גרעיניים. ההצעה לפעולה הצהרתית זו עלתה עוד לפני כשלון מתקפת הנגד הישראלית בסיני, ב-8 לאוקטובר 1973, כשלצידה הודעה רשמית מגולדה לקיסינג׳ר, מזכיר המדינה האמריקאי, שישראל נכונה להפסקת אש מיידית ולכניסה למו״מ במצב , כלומר לכניעה והפסד דה-פקטו במלחמה (קיסינג׳ר דחה את הצעת הכניעה הישראלית).

מהלך ההרתעה הגרעיני של ישראל בוצע, או אמור היה להתבצע, באמצעות פתיחת אסמי הטילים (Silos) וחשיפתם במכוון בפני אמצעי איסוף זרים, בעיקר טיסות הביון היומיות של האמריקאים.

גילוי הכוונה הישראלית לקדם תקיפה לא קונבנציונלית הצית שרשרת תגובות דיפלומטיות וצבאיות בממשל האמריקאי, שבסופה החלטתו של הנשיא ניקסון להשתמש בכל מטוסי התובלה הכבדים המבצעיים בחה״א האמריקאי כדי להתחיל את הרכבת האווירית חסרת התקדים שהובילה לכאן כל טוב ׳מטעמי עופרת׳ (יחד עם משלוח ימי נרחב, כולל מטוסי קרב שהמריאו ישירות מנושאות המטוסים, נחתו בבסיסי חה״א, החליפו את סימני הלאום והמריאו לתקוף בסיני ובגולן).

סביר אם כך, שהיו עוד כמה שלבי ביניים דיפלומטיים לפני האופרציה של ״לחיצה על הכפתור״ והפעלה של תגובה גרעינית.

יחד עם זאת, גם בתסריט רדיקלי, שבו מאמצים דיפלומטיים היו מעלים חרס בהנעת מו״מ מדיני, סביר לדעתי שישראל הייתה משתמשת תחילה באמצעים גרעיניים טקטיים (תקיפה גרעינית ממוקדת מהאוויר לעבר מטרות אסטרטגיות במצרים, כמו סכר אסואן ו/או ריכוזי צבא מצריים ממזרח וממערב לתעלה) ולא בטילי יריחו, שהיו באותה עת פחות מדויקים.

יש לציין כי פגיעה היקפית נרחבת כתוצאה מפיצוץ גרעיני במצרים עלולה הייתה לגרור מתקפת-נגד גרעינית מיידית של צבא ברה״מ.

יש כאן איזו הנחה שאכן היתה הצעה כזו ושהיא אכן נדונה ברצינות ואולי אף היתה בשלבי ביצוע.
אני חושב שאולי כדאי להתייחס למקור הזה:
http://www.acpr.org.il/nativ/articles/2005_3_neeman.pdf הקריאה מומלצת.

בכל מקרה, הרכבת האווירית לישראל לא היתה חסרת תקדים מבחינת האמריקאים. הם ניהלו הרבה לפני-כן רכבת אווירית הרבה יותר מסיבית לברלין בשנים 1948 עד 1949, שבה סיפקו בדרך האוויר את כל האספקה הנדרשת ל-3 מיליון תושבים, דרך מסלול אווירי אחד במשך יותר משנה. הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים היתה יותר סמלית מאשר סיוע מעשי לצה"ל (ראו הסבר מקיף באותו מקור למעלה).

מכאן, שגם כל הסיפורים האלו לגבי איך היו תוקפים ומה היה הדיוק של טילי יריחו Iזה לא בדיוק סיפור רלוונטי. אבל אולי אפשר לעשות מזה סרט…

ולגבי השאלה עצמה – מה היה קורה אם אכן היינו משתמשים בנשק גרעיני, שזו כמובן שאלה היפוטטית ותיאורטית ממגוון היבטים, להערכתי התשובה היא שאם אכן היה נעשה כך לא היה כרגע מי שיתווכח כך בעברית ובישראל על הנושא הזה.

דילוג לתוכן