עזה קלה (או קשה) לכיבוש בדיוק כמו טירה מימי הביניים, אפשר בקלות להרעיב, להצמיא או לנתק אותה מחשמל, דלק ותרופות בלי שום בעיה.
מנקודה צבאית טהורה, עזה חלשה בצורה מעוררת רחמים, אין לה עומק אסטרטגי, את הקלפים הכי חזקים שלה (טילים לתל אביב) אנחנו מיירטים בלי להתרגש, והמנהרות שהם חופרים הם לחלוטין חסרי תועלת, ממש כמו החומה הגבוהה של טירת נוישוונשטיין.
הבעיה כל כך פשוטה, שכבר הרומאים ידעו לפתור אותה, זה לא מדע טילים, זה סתם מצור וגמרנו.
אז איך עזה שורדת ? באמצעות שני כלי נשק אימתניים שישראל לא משכילה להתמודד איתה היטב,
הנשק הראשון הוא אמנת ז'נבה הרביעית: אמנת ז'נבה הרביעית – ויקיפדיהאמנת ז'נבה הרביעית 1949 , דנה בהגנה על אוכלוסייה אזרחית ב מלחמה בין מדינות או תחת תפיסה לוחמתית.
על האוכלוסייה האזרחית, שחובה להגן עליה, נמנים כל מי שאינם משתתפים בלחימה (כולל אזרחים, חיילים משני הצדדים שהניחו את נשקם, פצועים חולים וכיוצא בזה). השאלה האם אמנות ז'נבה הן חלק מהמשפט המנהגי או שמא ההסכמי, נתונה במחלוקת. הטוענים כי אמנת ז'נבה היא חלק מהמשפט המנהגי טוענים שאמנת ז'נבה הרביעית, יחד עם שלוש אמנות ז'נבה הנוספות ( הראשונה , השנייה ו השלישית ), אשר נוסחו מחדש בשנת 1949 ו אמנת האג משנת 1907 , מחייבת את כל המדינות שהן צד לסכסוך מזוין, לרבות מדינות שלא חתמו על כל האמנות או לא אשררו את כולן. עקרון ההגנה על אוכלוסייה אזרחית מבוסס על העובדה, שאף כי במהלך מאה השנים האחרונות אוכלוסייה אזרחית איננה משתתפת בלחימה, בכל זאת אזרחים הם הנפגעים (הרוגים ופצועים) העיקריים במאבקים מזוינים. לפיכך, האמנה קובעת כלל מרכזי, ולפיו אין לפגוע באוכלוסייה האזרחית וברכושה בעת מלחמה. חובה זו מוטלת על כל הכוחות הצבאיים והאזרחיים. סעיף 32 באמנת ז'נבה הרביעית קובע: "בעלי האמנה מסכימים במפורש שכל אחד ואחד מהם אסור לו לנקוט שום אמצעי שיש בו כדי לגרום לסבלם הגופני או להשמדתם של המוגנים אשר בידם.
איסור זה חל לא רק על רצח, עינויים, עונשי גוף, השחתת גוף וניסיונות רפואיים או מדעיים שאין הטיפול הרפואי במוגן מצריכים, אלא גם על שאר מעשי אכזריות, אם בידי סוכנים אזרחיים ואם בידי סוכנים צבאיים". במקרה של כיבוש , היחסים בין הכוח הכובש לאוכלוסייה האזרחית משתנים. אין מדובר עוד ב מצב חירום זמני, שבו מתבצעת לוחמה, אלא במצב שגרתי ולעיתים אף מתמשך. לפיכך, המחויבות של הכוח הכובש כלפי האוכלוסייה האזרחית ורכושה גדלה, ועמה גדלה החובה לשמור על זכויות האדם שלה ולאפשר קיום אורח חיים שגרתי. על הכוח הכובש מוטלת החובה להבטיח את הסדר והביטחון הציבוריים, תוך כיבוד המנהגים המקומיים. הזכויות והאיסורים שעל הכוח הצבאי חובה לשמור הן: הזכות לחיים ; הזכות ל חופש התנועה ; הזכות ל פרנסה ; הזכות ל דיור ; הזכות לקניין ; הזכות ל הליך הוגן ; הזכות ל טיפול רפואי ; הזכות לתכנון סביבתי; איסור על ענישה קולקטיבית ; איסור על גירוש תושבים אל מחוץ לשטח הכבוש; איסור על יישוב אזרחים של המדינה הכובשת בשטח הכבוש בכפייה; איסור הפעלת לחץ לשיתוף פעולה עם הכוחות הכובשים.
[דרוש מקור] אמנת ז'נבה, כמסמך שמטרתו לאזן בין הצרכים הצבאיים לבין זכויות האדם, קובעת שבכל מקרה ומקרה על הכוח הכובש להתייחס לזכויות האדם, מתוך כבוד ויחס אנושי לאוכלוסייה האזרחית. עם זאת, כוח כובש רשאי להגביל את חופש התנועה של אזרחים או להטיל סגר על שטח כבוש, רק אם פעולה זו נחוצה לחלוטין להשגת יעדים צבאיים, ובתנאי שהוכיח זאת. ההוכחה צריכה לעמוד בשלושה קריטריונים: צורך צבאי (האם פעולה זו אכן עונה על צורך צבאי הכרחי בבואו להתמודד עם איום מיידי) התאמת האמצעי למטרה פרופורציונליות (הפגיעה בזכויות האוכלוסייה האזרחית היא מעטה יחסית להישג הצבאי) לפי חלק מהמדינות ובכללם ישראל ו ארצות הברית , אזרחים המשתתפים בלחימה, מסתכנים באיבוד זכותם להגנה כאזרחים. הם אינם נהנים מאותן זכויות של חיילים במדים, המוגדרים תחת סטטוס של שבויי מלחמה , אם הם נופלים בשבי. אנשים אלה צפויים לעמוד לדין לפי החוק הפלילי של המדינה שאסרה אותם. עם זאת, לפי שני הפרוטוקולים של אמנות ז'נבה, שהתווספו כתיקונים לאמנות ב- 1977 , גם ללוחמי גרילה וללוחמי חופש מגיעה הזכות להיחשב כשבויי מלחמה. פרוטוקולים אלה מחייבים!
אמנת ז'נבה הרביעית דנה בהגנה על אוכלוסייה אזרחית. חמאס מנצל את זה כדי להיטמע באוכלוסייה אזרחית.
החמאס לא שרד עד היום בגלל הקוראן, אלא בגלל קובץ חוקים שכתבו אירופאים נוצרים בשנה 1949. חמאס הוא בסך הכול עורך דין ממולח שמצא פרצה בחוק הבינלאומי ומנצל אותה היטב עד היום.
כלי הנשק השני של חמאס הוא כישרון יוצא מן הכלל להסברה בינלאומית, ומסירות גבוהה לצורך ההסברה הזאת.
תסתכלו על התמונות הבאות:
(קרדיט לעיתונאי אבו עלי אקספרס מטלגרם על התמונות וההסבר, ואני ממליץ בחום לשמוע אותו ביום יום)
התמונה הראשונה היא של ילדה מצטלמת על נפל של טיל של צה"ל. היא מצולמת שם על ידי ההסברה של חמאס כדי לשווק לחו"ל כמה ישראל רעה. ואם הנפל יתפוצץ וחלילה יהרוג את הילדה ? לא נורא, יש עוד.
התמונה השנייה ממחישה את החשיבות העצומה שחמאס מקדיש להסברה:
זה תמונה שפורסמה אחרי מבצע שומר החומות, 2 האנשים שאתם רואים למטה עסוקים בחילוץ פצועים, ולעומת זאת למעלה יש כמות גדולה פי עשר של בני אדם שעסוקים בלצלם אותם. כל אלו שייכים למערך ההסברה של חמאס.
חמאס ממש ממש טוב בהסברה, איך אני יודע ? כי הוא ארגון הומופובי, גזעני, טרוריסטי, דיקטטורי, דכאני, מיזוגני, פטריארכלי, לא סובלני, עם מטרות מוצהרות באמנה שלהם לג'נוסייד ואפרטהייד של היהודים (אם וכאשר ישראל תיכבש על ידם). והוא בכל זאת נחשב כארגון סבבה בעיניי הליברלים באירופה וארצות הברית.
אנטישמיות היא לא תירוץ לפופולריות של חמאס, זה תירוץ לעצלנים ממערך ההסברה שלנו שלא יודעים לעבוד.
