בן גוריון? אשכול? רבין? פרס? אולי נתניהו?
לדעתי אף אחד מהנ"ל. לדעתי התואר הזה מגיע לעקיבא אריה וייס. ארכיטקט, איש עסקים ויזם שבין היתר הקים את הבורסה לתכשיטים שעדיין מהווה את היצואן הגדול ביותר בישראל, היה מחלוצי הקולנוע בארץ, אה… ועשה עוד משהו קטן: הקים את תל אביב.
וויס עלה לארץ ב 1906. בדרך באונייה הוא קרא את הספר "אלטנוילנד" של הרצל וחשב לעצמו, "זו לא אוטופיה! זה אפשרי כאן ועכשיו". תוך מספר חודשים מהגיעו לארץ הוא הקים את אגודת "אחוזת בית" והשאר היסטוריה.
למה אני אומר שדווקא הוא? ישנו וויכוח בין היסטוריונים האם באמת ההיסטוריה נקבעת על ידי מעשים של בודדים או שהיא נקבעת על ידי תהליכי עומק שאינם קשורים לאדם זה או אחר. אני נוטה יותר לתמוך בגישה השנייה אבל אני חושב שלפעמים יש יוצאים מהכלל: אנשים שצריך להיות "הם" כדי להגיע לתובנה מסויימת שיש לה ערך היסטורי. עקיבא אריה וויס לא היה צעיר חדור באידאליזם חלוצי. הוא היה כבר קצת מבוגר כשעלה לארץ, ויזם בורגני. הוא הבין מאה שנה לפני שזה נהיה פופלרי להגיד את זה, שמעמד בינוני חזק הוא המפתח לחוסנה של החברה כולה ושלכן המפעל הציוני צריך ערים בורגניות. בהנהגתו והנהגת שאר מייסדי תל אביב, העיר העברית הראשונה הפכה במהירות לראש הגשר של העלייה וההתישבות בארץ. אם אתם רוצים להבין את חשיבותה של תל אביב, שימו לב לנתון הבא: ביום הכרזת המדינה, שליש מהיהודים בארץ גרו בתל אביב.
אז לכן, אם בכלל אפשר לדבר על אדם אחד שהשפיע הכי הרבה על ההיסטוריה של ישראל, אני חושב שהתואר מגיע לאיש שהתגורר באחד העם פינת הרצל. הבית הראשון של תל אביב.
